חיפוש
  • Adi Shildan

רגעים של תקווה, הזמנה לפאנל בחשיפה בינלאומית בסוזן דלל ומעלליה של עצם הלוז הפלאית - חלק ראשון

עודכן ב: 5 דצמ 2018

בלוגלטר #2 - דצמבר 2018


תקווה

רגעים של תקווה הם רגעים שחשוב לשתף אותם, כי וואלה, זה נהיה מצרך יקר בארץ... אז הנה שני רגעים מהשבועיים האחרונים שחשתי בהם תקווה:


פסטיבל דרך הנדיב בפרדס חנה-כרכור הוא פסטיבל שיצרה הקהילה המקומית למען עצמה, אירוע שכולו מושתת על ערכי נדיבות, שיתוף ויצירת מפגש. במהלכו התקיים "מגדר על הפרק", ערב חברתי-אמנותי בנושא מגדר שיוצא מתוך החוויה האמנותית-חושית לשיח אינטלקטואלי ומפגש אנושי. היה מרגש שבערב גשום הגיעו עשרות אנשים ונשים לקחת חלק, להיפגש ולחוות, ומרגש לחלוק ערב כזה עם הרבה אמניות ואמנים מוכשרים בטירוף. כמה כוח יש לקהילה יוזמת ויצירתית!


הפגנת האמנים מול הכנסת בשבוע שעבר: אמנם החוק עדיין לא ירד לחלוטין מסדר היום, אבל מה שהזכירו לי בהפגנה זה שלציבור יש קול, שהקול הזה נשמע ויש לו כוח. בימים של ריבוי מאבקים בלתי נתפש וכשהכל נראה גדול מדי על האדם הפרטי, שבדרך כלל גם נאבק למחייתו, זוהי תזכורת לצאת מהקונכיה ולעשות מעשה. לפעמים זה אשכרה מצליח.

חברי וחברות הכנסת שיצאו החוצה לדבר עם המפגינים לימדו אותי שהם זקוקים לשמוע את הקול של הציבור בשביל שהם יוכלו לעבוד בשבילנו בכנסת, הציבור שהביע את מחאתו נתן להם רוח חזקה במפרשים, מפרשים שמקבלים חבטות על ימין ועל שמאל, השכם והערב. ובתוך ההפגנה, כמה חזק היה להרגיש מהי מחאה של גוף במרחב, ולא רק גוף שמשתמש בפה לומר סיסמאות כאלה או אחרות, הרגיש כמו מימוש אמיתי של פרקטיקת המחול. להשתמש במרפקים בדרך אחרת.



פאנל בנושא מצב המחול בארץ - בין צנזורה מבית וחרם מחוץ


בשבת הקרובה אשתתף בפאנל שמתקיים במסגרת אירועי חשיפה בינלאומית בסוזן דלל

שבת ה-8/12/18, בשעות 14:30-16:00

הפאנל יתקיים באנגלית, הכניסה חופשית ואשמח מאד שתצטרפו


Panel Discussion: The [Israeli] Artist - Between Censorship and Boycott Facilitated by Lior Avizoor With panelists: Adi Shildan, Dina Aldor, Hillel Kogan and Renana Raz

Israeli dance artists and companies currently face a multitude of political pressures. On one side, any artist receiving support from the Israeli government or simply carrying an Israeli passport is subject to calls for protest or boycott. From within Israel, the past several years have brought increasingly restrictive measures implemented to reduce funding and opportunities based on changing definitions of acceptable art. What happens in the space between these forces? What is the responsibility of Israeli artists in relation to these issues? Lior Avizoor, an independent dance researcher and curator, leads a discussion with four dance figures Adi Shildan, Dina Aldor, Hillel Kogan, and Renana Raz, who offer their perspective on the experiences and complexities faced by Israeli dance artists at home and abroad.

עצם הלוז הפלאית - חלק ראשון


בספרות העברית ובארון הספרים היהודי אפשר למצוא שלל אזכורים לעצם לוז ולאיכות ה"לוזית", למשל כך כותב דויד גרוסמן בספרו "כשתהיי לי הסכין":

כך כותב ח"נ ביאליק ב"הספר העברי":

"קציצה בנטיעות אינה עדיין עקירה מן השרש, גזרת כליה על הכל. אדרבה, מניחים גם הרבה מן הגזע, אם כדי להפריחו מחדש ואם כדי להרכיב בו זמורות חדשות, ואותו ה"נשאר" מן הגזע הוא הוא הלוז שבשדרת הדורות..."


והנה עוד קטע נפלא של בובר מתוך הספר "גוג ומגוג" (עמודים 57-58), והתנצלותי על הצילום המתעגל:



אך מהי אותה עצם הלוז? מאיפה מגיע הכינוי הזה? אתחיל לגולל את סיפורה (וגילוי נאות, חלק מהמקורות שאציין נאספו ופורסמו בלינק הזה). הסיפור מתחיל בעיר המכונה לוז שמופיעה לראשונה בספר בראשית בחלום יעקב (בראשית, פרק כ"ח, פסוקים י-כ"ב):


י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ. טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. יח וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ. יט וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה.


מדוע חשוב כל-כך לסופר המקראי לציין ששמה הקדום של בית-אל הינו לוז? כך מוזכר פעם נוספת בספר שופטים בכיבוש בית-אל (שופטים, פרק א, כ"ב-כ"ו):


כב וַיַּעֲלוּ בֵית-יוֹסֵף גַּם-הֵם, בֵּית-אֵל; וַיהוָה, עִמָּם. כג וַיָּתִירוּ בֵית-יוֹסֵף, בְּבֵית-אֵל; וְשֵׁם-הָעִיר לְפָנִים, לוּז. כד וַיִּרְאוּ, הַשֹּׁמְרִים, אִישׁ, יוֹצֵא מִן-הָעִיר; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, הַרְאֵנוּ נָא אֶת-מְבוֹא הָעִיר, וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ, חָסֶד. כה וַיַּרְאֵם אֶת-מְבוֹא הָעִיר, וַיַּכּוּ אֶת-הָעִיר לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָאִישׁ וְאֶת-כָּל-מִשְׁפַּחְתּוֹ, שִׁלֵּחוּ. כו וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ, אֶרֶץ הַחִתִּים; וַיִּבֶן עִיר, וַיִּקְרָא שְׁמָהּ לוּז--הוּא שְׁמָהּ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.


בפסוק האחרון יש מידע נוסף על העיר לוז: האיש אשר יצא מבית-אל וכיוון אליה את בני יוסף אשר באו לכבוש אותה, שרד והלך והקים עיר חדשה ששמה לוז, וזהו שמה עד עצם היום הזה, סיום שלקוח ממש מהאגדות. יש בכך לספר לנו שמדובר בעיר נצחית, אולי לא פיזית, לא ממשית, העיר הפיזית בת-אל נכבשה ונהרסה אך ה"לוז" שבה ממשיך להתקיים, גם אם במקום אחר. זו פיסת מידע קלאסית למדרש, ואכן חכמינו דרשו בה מספר פעמים:


"...וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז היא שמה עד היום הזה תניא היא לוז שצובעין בה תכלת היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה נבוכדנצר ולא החריבה ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור בה אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן יוצאין חוץ לחומה והן מתים" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מו, עמוד ב, ישנה גרסה דומה גם בבראשית רבה, סדר ויצא, פרשה סט, ח).


מה המדרש מספר לנו? שלוז היא עיר של מעשים טובים, לא ניתן להחריבה ומי שרוצה למות צריך לצאת מחומות העיר. היא נצחית. אך מה הקשר בין העיר והעצם? כיצד הכינוי לוז דבק בעצם? ובאיזה עצם בגוף מדובר? את הקפיצה מן העיר אל העצם עושה המדרש, זה יופיו וזה כוחו, כי הביטוי "עצם הלוז" אינו מופיע למיטב ידיעתי במקרא, אלא רק במדרש ובאגדה. ועל הקפיצה הזו אל עצם הלוז נעשה בבלוגלטר הבא.

תמונה לסיום. יש דברים שהיו כאן לפנינו וישארו עוד הרבה הרבה אחרינו...

יוסמיטי פארק, קליפורניה, ארה"ב

שיהיה חג שמח ומואר!











74 צפיות2תגובות